ג’וקים

שמעתי את גלי צה”ל מדווחים הבוקר בהתרגשות על השקת הנקסוס וואן של גוגל, והשתעשעתי. בתור מישהו שעקב אחרי ההייפ, ולקח בו חלק, אני חייב לומר שיפה שדיווחי טכנולוגיה הם כבר משהו שהפך כמיינסטרים, אבל אם כבר מחליטים להשקיע למה לעשות זאת בצורה כה גרועה?

על הדיווח של הכתבת אין לי הרבה מה לומר, אבל הראיון המתלווה היה פשוט כואב לאוזן שקצת עקבה אחרי המתרחש. מי שקרא את הביקורת הראשונה והמצויינת על המכשיר שהופיעה ב-engadget, ואף זכתה להפניות מאתרי הטכנולוגיה הישראלים, לא יכול היה שלא לחוש אי נוחות. “מומחה האינטרנט” שרואיין בהמשך לכתבה, ושאת שמו לצערי איני מכיר ואיני זוכר, הפליג בשבחים, שמעט רחוקים מהמציאות. כפי שהחבר’ה ב-engadget ציינו בביקורת המפורטת שלהם, הנקסוס הוא מכשיר מעניין אך אינו מצדיק את ההייפ. הוא אולי המילה האחרונה, אבל בהחלט אינו כולל את “כל מה שניתן לחשוב עליו”, כמאמר המומחה. בולט במיוחד היעדרו של המולטיטאצ’, בין השאר בתחום המשחקים הקרוב לליבי. גם ההצהרה לפיה איש עוד לא ניסה אותו היא כמו שכבר אפשר היה להבין, לא נכונה.

אם כבר משקיעים ומחליטים לראיין מומחה, למה לא לראיין מישהו קצת יותר מבין? למה לא לראיין עיתונאי טכנולוגיה קצת יותר מקצועי מהילד של גלי צה”ל? לא חסרים מביני עניין ב-ynet או בעיתונים הגדולים, שהיו שמחים לזרוק כמה מלים ברדיו. זה הרי בדיוק מה שעושים בסיקור הספורט או הכלכלה הקצת יותר כבדה? חבל.

רוב לקוחות הסלולר בארץ מכירים את התוכנית הזדונית של “דקה מלאה”, אותה עסקה לו לחלוטין משתלמת במסגרתה משלם הלקוח בכל מקרה עבור דקת השיחה הראשונה כאילו נוצלה עד תום, גם אם דיבר שניות ספורות בלבד. בשנתיים האחרונות הציעו ספקיות הסלולר מסלולים רבים שכללו בתוכם את המוקש הזה, והלקוחות לרוב נדרשו לבלוע את עלבונם ולהסכים, בתמורה להטבות אחרות הכלולות בתוכנית. הצרה היתה גדולה עוד יותר כאשר היית מגיע אל תיבה קולית בצידו השני של הקו, ונדרש לשלם עבור דקת שיחה מלאה רק עבור הזכות לנתק למזכירה האלקטרונית בפנים.

המשך לקרוא קטע זה »

לשותף שלי יש מחשב נייד חדש, ומתוקף סיבות שלא ניכנס אליהן כרגע אין לנו חיבור אינטרנט נורמאלי בחדר, אז הוא טרח והשיג חיבור אינטרנט סלולארי, כלומר מודם שמתחבר ב-USB למחשב ומאפשר גלישה באינטרנט. מה שקורה הוא שבגלל החיבור הזה הוא משלם לפי KB, כלומר לא במחיר קבוע ולא לפי זמן חיבור אלא לפי המשקל, במילים פשוטות: לגלוש זה זול יחסית להוריד זה יקר.

החלטה שהוא לקח במודע מלא, ואמר בסדר לצרכי אוניברסיטה בחדר זה מספיק, כשאני אאלץ להוריד משהו כבד אני כבר אתחבר למשהו יותר חזק ושלא עולה לי כסף נוסף, החלטה הגיונית בהחלט. אבל מה שקרה הוא שברירת המחדל של המחשב ובמיוחד של תוכנות העדכון האוטומטיות הן ברגע שיש חיבור להתחיל להוריד. השותף שלי לא ידע את זה והמחשב על דעת עצמו, בזמן שהוא גלש הוריד בערך ג’יגה של חומר. אולי כאן כדאי להזכיר שהמסגרת שלו הייתה 50 מגה וכל חריגה עולה לו הרבה יותר כסף.

המשך לקרוא קטע זה »