ג’וקים

שמעתי את גלי צה”ל מדווחים הבוקר בהתרגשות על השקת הנקסוס וואן של גוגל, והשתעשעתי. בתור מישהו שעקב אחרי ההייפ, ולקח בו חלק, אני חייב לומר שיפה שדיווחי טכנולוגיה הם כבר משהו שהפך כמיינסטרים, אבל אם כבר מחליטים להשקיע למה לעשות זאת בצורה כה גרועה?

על הדיווח של הכתבת אין לי הרבה מה לומר, אבל הראיון המתלווה היה פשוט כואב לאוזן שקצת עקבה אחרי המתרחש. מי שקרא את הביקורת הראשונה והמצויינת על המכשיר שהופיעה ב-engadget, ואף זכתה להפניות מאתרי הטכנולוגיה הישראלים, לא יכול היה שלא לחוש אי נוחות. “מומחה האינטרנט” שרואיין בהמשך לכתבה, ושאת שמו לצערי איני מכיר ואיני זוכר, הפליג בשבחים, שמעט רחוקים מהמציאות. כפי שהחבר’ה ב-engadget ציינו בביקורת המפורטת שלהם, הנקסוס הוא מכשיר מעניין אך אינו מצדיק את ההייפ. הוא אולי המילה האחרונה, אבל בהחלט אינו כולל את “כל מה שניתן לחשוב עליו”, כמאמר המומחה. בולט במיוחד היעדרו של המולטיטאצ’, בין השאר בתחום המשחקים הקרוב לליבי. גם ההצהרה לפיה איש עוד לא ניסה אותו היא כמו שכבר אפשר היה להבין, לא נכונה.

אם כבר משקיעים ומחליטים לראיין מומחה, למה לא לראיין מישהו קצת יותר מבין? למה לא לראיין עיתונאי טכנולוגיה קצת יותר מקצועי מהילד של גלי צה”ל? לא חסרים מביני עניין ב-ynet או בעיתונים הגדולים, שהיו שמחים לזרוק כמה מלים ברדיו. זה הרי בדיוק מה שעושים בסיקור הספורט או הכלכלה הקצת יותר כבדה? חבל.

ככה זה כשעוברים דירה, עסוקים. בין בניית ארון בגדים לכוננית למיקרוגל לא מוצאים זמן לדברים אחרים. אחרי ביקורים רבים וחוזרים בהום-סנטר, אייס והסופרמרקט הגדול המקומי בתל-אביב וכפר סבא אנייכול לסכם שבתל-אביב החנויות האלה פשוט קטנות יותר. לי זה היה קצת מפתיע בתחילה, אבל כנראה שהמציאות הנדל”נית חזקה יותר.

בכל אופן, גם בהום-סנטר הצליחו לאכזב קצת, אחרי שהתברר שהארונית שקנינו ושהובטח לנו שהיא בעומק של 45 ס”מ קצרה ב-10 ס”מ מהנדרש. לפחות החליפו אותה בלי בעיות מיוחדות. עם כל יום שעובר וכל רהיט שמתווסף, הדירה הקטנה שלנו מתחילה להפוך יותר ויותר לבית. אחרי אפיזודה מייאשת עם חתול מאומץ שנגמרה ברע, נביא בקרוב את החתולה הוותיקה שלנו מחצר הבית הישן.

לפחות ניצלתי את ההזדמנות שבמעבר להתנתק סופית מהמונופול של בזק. אני מכריז על הדירה שלי כאזור נקי מבזק. תשתית האינטרנט היא של הוט וקו הטלפון שלנו הוא מ-012. נקווה שהאיכות תהיה טובה לאורך זמן ושהרשת הביתית לא תעשה בעיות מיותרות. על הסוכה בינתיים נוותר. חג שמח.

(ליאור)

רוב לקוחות הסלולר בארץ מכירים את התוכנית הזדונית של “דקה מלאה”, אותה עסקה לו לחלוטין משתלמת במסגרתה משלם הלקוח בכל מקרה עבור דקת השיחה הראשונה כאילו נוצלה עד תום, גם אם דיבר שניות ספורות בלבד. בשנתיים האחרונות הציעו ספקיות הסלולר מסלולים רבים שכללו בתוכם את המוקש הזה, והלקוחות לרוב נדרשו לבלוע את עלבונם ולהסכים, בתמורה להטבות אחרות הכלולות בתוכנית. הצרה היתה גדולה עוד יותר כאשר היית מגיע אל תיבה קולית בצידו השני של הקו, ונדרש לשלם עבור דקת שיחה מלאה רק עבור הזכות לנתק למזכירה האלקטרונית בפנים.

המשך לקרוא קטע זה »