ג’וקים

גידי

לפני כמה ימים קיבלתי מכה באצבע בזמן אימון ג’ודו, זה מאוד כאב באותו רגע אבל המשכתי להתאמן, פשוט עבדתי יותר עדין. הנחתי שמדובר במכה ועזבתי את זה. ביום ראשון זה עדיין היה קצת נפוח וכאב כשכיפפתי את האצבע אז נשברתי והלכתי לרופא המשפחה, הנ”לטען שלדעתו זה כנראה נקע אבל הוא לא מומחה וחייבים לצלם, מיהרתי לקופת החולים המקומית ולאחר צילום זריז (עד כאן טיפול יעיל למדי של קופת החולים) הובהר לי שלמרות העובדה שישנו אורטופד כרגע בקופה לא אוכל להכנס לראותו, אלא בעוד שבועיים, ביום רביעי אם אני מוכן לנסוע להרצליה.

 היות והבהרתי לפקידה שעד יום רביעי האצבע כנראה תתאחה כבר מעצמה ואם יהיה נזק האורטופד לא יוכל לעזור, היא אמרה שאין מה לעשות ואם אני רוצה שהרופא משפחה יישלח אותי למיון. כך היה, שלוש שעות אח”כ במיון בי”ח מאיר ראה אותי האורטופד (שהיה מאוד חביב), הוא הסביר שיש לי שבר קטן באצבע וחשוב לקבע, את זה כבר האחות עשתה.

השאלה האמיתית מהעניין הזה היא אם לא יותר זול באופן דרמטי לקופת החולים טיפול באורטופד של הקופה מאשר המיון? ברור שאם יש שבר באצבע חייבים לקבע בהקדם, וצריך לעשות את זה איש מקצוע אחרי צילום, אבל באמת, מיון? לא חבל על הזמן שלי והכסף שלכם?

גידי

אני יודע שזה באיחור כבר לא אופנתי, אבל אני חייב להגיב על דבריו של שר האוצר הד”ר יובל שטייניץ. אני מתכוון לשתי התבטאויות מטומטמות בערך באותו שבוע, מה שגורם לי ממש לתהות איך יש לו דוקטורט במשהו? שלא לדבר על פילוסופיה שזה מקצוע קשה באמת.

 *זהירות, פוסט כועס*

את ההתבטאות הראשונה שמעתי ברדיו, בה שר האוצר היקר שלנו הבהיר שלמרות הוצאת אשקלון ואשדוד ממפת העדיפויות והכנסתן של שלל ישובים לא חוקיים, זה לא ייפגע בפיתוחן. למה? כי יש עוד כלים לעידוד צמיחה וצמצום פערים, כמו משיכת משקיעים מחו”ל, סטייל אינטל בקריית גת. אז אני אומר שני דברים, ראשית אינטל עושה עבודה מדהימה בקריית גת והעיר ממש מפיקה המון מכמות המשאבים שנכנסים לעיר בזכותה, אבל אתם יודעים למה, כי בחוק עידוד השקעות הון ישנם סעיפים שנועדו למשוך משקיעי חוץ וככל שהאזור נחשב איזור פיתוח בעל עדיפות גבוהה יותר הטבות המס/ מענקים טובים יותר. מה? יש קשר בין הגדרת העדיפות להטבות? כן! וזה אומר ששר האוצר לא יודע לקרוא מפה או שהוא פשוט מטומטם, כי כן, מפת העדיפויות  קובעת את סוגי ההטבות שמשקיעים יקבלו!

ברור לי כמו לכולם, שמפת העדיפויות היא פרס שביבי נותן למתנחלים על זה שהם נותנים לנו לקיים את החוק במדינה שלנו כמה חודשים (במיוחד בהתחשב בעובדה שהם חיים בפועל מחוץ למדינה שלנו), אבל למה שר האוצר צריך לבוא ולשקר לי? תגיד דוגרי, אני איש ימין ועל הזין שלי פערים חברתיים העיקר ההתנחלויות, אני אחשוב כל מיני דברים אז אבל לפחות אתה לא משקר.

את ההתבטאות השנייה כולנו שמענו כי היא הייתה בשער כל העיתונים וזה היה כששר האוצר תקף את בתי המשפט. אתה אדוני ח”כ וחבר בממשלה, אתה מחוקק חוקים, אם עדיין לא הבנת למה אתה מצביע פעם בכמה זמן על כל מיני מסמכים שמניחים מולך. בית המשפט פוסק לפי פרשנות של החוק שאתה הנחת מולו. במקרה הספציפי של הוצאות מטפלת (פס”ד ורד פרי) אני אישית דווקא מסכים שהפסיקה לא נכונה, שההגיון החוקי והמיסויי לא מתיישרים עם קביעת בית המשפט ושתרופה להוצאות מטפלת אם רוצים לתת (וזה מאוד לגיטימי) צריכה לבוא דרך נקודות זיכוי ולא דרך הכרה בהוצאה (עזבו אתכם זה עניין של הגיון מיסויי, זה טכני). אבל אני לא מצפה שזה יבוא מבית המשפט, הוא פוסק לפי החוק, ואגב למי שלא יודע הפס”ד הזה תלוי כבר כמה שנים וכבר כמה שנים שהעליון מאותת למס הכנסה והאוצר איך הוא הולך לפסוק ושהם צריכים לפתור את זה בחקיקה, אבל הם כהרגלם מדושנים או פשוט, לא רוצים לפספס הזדמנות להשתלח בבג”ץ.

אדוני, שר האוצר,הממשלה והכנסת הם הרשות המחוקקת שקובעת חוקים להם צריכה להיות משמעת תקציבית (ויפה שעה אחת קודם), לבג”ץ לא צריכה להיות, הוא צריך משמעת חוקתית וחוקית. אתה גם לא יכול לטעון שיש החלטות בזק בבג”ץ והופתעתם. הכל לוקח שם שנים, עובדתית כשהכנסת צריכה להעביר מהר איזה הטבה לחרדים או לישיבות או לכל קשקוש אחר היא יודעת לעשות את זה די מהר, אז קדימה לך על זה ותעזוב את בג”ץ בשקט הוא גם ככה תחת התקפה של אנשים שכנראה לא יודעים לקרוא הרי הם החליטו שהוא שמאלני, אבל זה, חברים, כבר עניין לפוסט אחר.

הסיפור הזה נגמר אמנם כבר לפני כשלושה-ארבעה חודשים, אבל רק עכשיו הזדמן לי לשבת ולכתוב עליו. הייתי לקוח של רשת מועדוני הכושר גרייט שייפ (great shape) ממועד שחרורי בצה”ל בשנת 2004 ועד השנה האחרונה (2008). שלוש שנים הייתי מנוי באחד מסניפי הרשת באזור השרון והייתי יחסית מרוצה. אמנם המחיר היה מעט גבוה יחסית למועדוני כושר עצמאיים ונטולי רשת, אבל המכשור היה מוצלח, המאמנים אדיבים ושעות הפתיחה נוחות.

לפני כשנה וחצי עברתי להתגורר עם זוגתי בעיר תל אביב וכתוצאה מכך העברתי את המנוי שלי מסניף גרייט שייפ (great shape) הרגיל שלי לסניף תל אביב ברחוב אבן גבירול 68 (סמוך לכיכר רבין). כמי שהיה רגיל למרכזי הקניות של ה”פריפריה” היחסית של השרון די הופתעתי מהגודל, שלא לומר הקוטן, של המקבילות התל אביביות. מגה, שופרסל, הום סנטר - הסניפים התל אביבים היו כולם קטנים ומצ’וקמקים יותר מאלה שהכרתי. סניף תל אביב של גרייט שייפ (great shape) לא היה שונה מכך - קטן יותר, צפוף יותר ועם פחות מכשירים. אבל הרבה יותר קרוב לבית מן הסתם מהסניף בשרון. העברתי את המנוי שלי שהיתה לו עוד שנה של התחייבות וזוגתי רכשה מנוי משלה במועדון.

אחרי מספר חודשים של שימוש מאסנו בחדר הכושר. הצפיפות היתה רבה מדי, התורים למכשירים בשעות ההגעה שלנו היו ארוכים מדי ובמכון לא היו מספיק מכשירי אירובי מהסוג שאנו משתמשים בו. ביקשנו לבטל את המנויים. למי שלא יודע, חדרי הכושר עושים צרות צרורות למי שמבקש לבטל מנוי. התשובה המיידית היא “אי אפשר” והדרך היחידה שבאמצעותה ניתן לבטל מנוי היא באמצעות אישור רפואי מרופא. הפתרון של גרייט שייפ תל אביב (great shape) לבעיה היתה “תמכרו את המנוי”.

אנחנו לא היינו מעוניינים לעבוד עבור גרייט שייפ (great shape) תל אביב או גרייט שייפ (great shape) בכלל, וביקשנו לבטל את המנוי ולהשיב לנו את כספינו. בעקבות הסירוב הגשנו תלונה למועצה הישראלית לצרכנות, ולאחר דין ודברים וחלופות מכתבים שארכו מספר חודשים המועצה הורתה לסניף גרייט שייפ תל אביב (great shape) לשנות את אופי הפעילות במקום - או לבטל לנו את המנוי.

אבל, כמובן שזה לא שכנע את גרייט שייפ תל אביב. אחרי מספר שיחות טלפון ולאחר ששום דבר לא התקדם החלטתי ללכת שוב למכון באבן גבירול בעצמי, כדי לבטל את המנוי. דרשתי לדבר עם מנהלת הסניף (שכמובן לא היתה במקום) ולבסוף דיברתי עם סגנית מנהלת סניף תל אביב, שלמרות שהצגתי בפניה את המכתב של המועצה לצרכנות - סרבה לבטל לנו את המנויים.

התחלתי לצעוק. דרשתי את ביטול המנוי, וידאתי שיתר הלקוחות שהיו בגרייט שייפ תל אביב אבן גבירול 68 (great shape) ישמעו את מה שאני אומר. התקשרתי למועצה לצרכנות והעליתי את מי שטיפלה בתלונה שלי על הקו (וידאתי מראש שאלה שעות המענה הטלפוני). הגברת מהמועצה שוחחה עם סגנית המנהלת, שעדיין סרבה לבטל לי את המנוי. הודעתי לסגנית מנהלת סניף גרייט שייפ תל אביב (great shape) אבן גבירול, סמוך לכיכר רבין, שאני לא עוזב את הסניף עד לביטול המנוי. היא איימה בהזמנת משטרה. אמרתי לה “תפדאלי” ותיארתי לה את כותרת הידיעה האפשרית בעיתון ביום המחרת.

לבסוף, סגנית מנהלת הסניף העלתה מולי טלפונית את סמנכ”לית התפעול של רשת גרייט שייפ (great shape), שהבטיחה לי לטפל אישית בעניין. לאחר כחודש המנוי אכן בוטל. אני וזוגתי זוכינו לאחור בסכום מכובד ביותר, כמובן לאחר מספר שיחות טלפון נוספות עם סמנכ”לית התפעול של רשת גרייט שייפ (great shape).

אז מה המטרה שלי בסיפור הזה? ראשית, הוצאת קיטור, כמובן. שנית, אני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו על טיב השירות של סניף תל אביב אבן גבירול 68 של גרייט שייפ (great shape) ושל הרשת בכלל מבחינת מדיניות ביטול המנויים. אני רוצה שידעו עד כמה הם קשים ורעים, במיוחד כשהרשת יוצאת בחוצפתה בקמפיין בו היא מבטיחה כצ’ופר לאפשר למנויים לבטל את המנוי אם הם לא מרוצים. חוצפה בעייני שדבר שאמור להיות טבעי ובסיסי מוצג כבונוס ועוד מותנה בזמן. בעיקר כשהמציאות הרגילה שונה כל כך.

בנוסף, ישנה לצערי המסקנה הבלתי נמנעת. נותני השירות מבינים רק כח. עד שלא התנחלתי, בכח, בסניף גרייט שייפ תל אביב (great shape), דבר לא השתנה. לא עזרו המכתבים של המועצה לצרכנות, האיומים בתביעה (שלא באמת רציתי להסתבך איתה כמובן) והצעקות. עד שלא התנחלתי במשרדי החברה ולא הסכמתי להתפנות - דבר לא קרה.

הייתי רוצה לקוות שברשת שינו בינתיים את המדיניות שלהם, אבל אני בספק גדול. אני מקווה שלקוחות נוספים ילמדו מהחוויה הלא נעימה שלי ויסיקו את המסקנות המתבקשות.